יובל רוזנצוויג, תלמיד כיתה ב' משכונת שמשוני במודיעין, שהחלים ממחלת הסרטן אחרי שנים של מלחמה עיקשת, לבש בשבוע שעבר מדי שוטר והיה הכוכב של "ניידת המשאלות" ביום ההוקרה לכוחות הביטחון שהתקיים ביום רביעי האחרון (11.9) בעיר.
כשהיה בן שבועיים, התגלה אצל הפעוט סרטן מסוג רבדומיוסרקומה – גידול ממאיר, הפוגע בעיקר בארובת העין. במקרה שלו, הגידול הסרטני התגלה בשריר הצוואר, מה שמהווה מקרה חריג יחסית, אך אחרי עשרה חודשים של טיפולים אינטנסיביים וכימותרפיה הוא החלים.
שנה לאחר מכן, הסרטן חזר שוב, והפעם בתהליך אלים ואגרסיבי יותר. "היינו 4 ימים באשפוז ויומיים בבית כל שבוע' ולכן זאת היתה שנה מאוד קשה" מספרת אמא של יובל, ג'קי רוזנצוויג. אחרי חודשי מאבק נוספים במחלה, בליווי המשפחה ותומכים נוספים, רוזנצוויג הצעיר החלים בעודו בן 3 וחצי. "לצד המלחמה במחלה, פגשנו את הטוב באדם, בנות שירות שעושות הכל כדי לעזור ולשמח ילדים, ראיתי הרבה דרך המחלה כמה אנשים יכולים לעזור ולתת", היא מוסיפה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של כל העיר מודיעין
"כל העיר מודיעין" – גם באינסטגרם
במשפחת רוזנצוויג יש עוד שתי בנות, שגדלו במקביל למאבק הקשה של אחיהן. "בפעם השנייה שיובל חלה הן היו בנות 9 ו-13 ולכן הן כבר הבינו את המשמעות, מה שהפך את הפעם השנייה להרבה יותר קשה", ממשיכה רוזנצוויג, ומספרת על התקופה הקשה שעברה המשפחה כולה. "הבנות היו צריכות אמא, ובזמן שהייתי עם יובל בחו"ל הן היו שולחות אלי תרגילים במתמטיקה כדי שאני אעזור. אני לא מאשימה את עצמי, אבל לי כאמא היה נורא קשה מהבחינה הזו, ולצד זה גם לראות את הילד שלי סובל וחולה".
"אפשר להגיד בדיעבד שזה חיזק אותנו כמשפחה, ונתן לכולנו מלא כוחות ובעיקר פרופורציה. הבת שלי סיפרה לי שחברה שלה בכתה על זה שאמא שלה לא קנתה לה בגד, והיא לא הבינה איך בוכים מזה. אני חושבת שהן התבגרו מהר מאוד", מוסיפה רוזנצוויג.
לאחר ההחלמה השנייה מהמחלה, התחיל רוזנצוויג הצעיר ללכת אל גן מיוחד המיועד לילדים שהחלימו מסרטן. "הוא היה בגן החלומות, שהוא גן לילדים אונקולוגים. כשהוא היה חולה לא היה לו לאן ללכת, והגן הזה הוא אחת המתנות הכי טובות שיש. בגן הזה כל ילד שעבר סרטן יכול לחיות חיים נורמליים לחלוטין", מספרת האם.
יובל והמשפחה יחד עם השוטרים (צילום: "להושיט יד")
למרות ההחלמה המופלאה, רוזנצוויג מספרת בשיחה עם "כל העיר מודיעין" על החיים לצד המחשבות על המוות. "לא חושבים על המוות כל הזמן. אולי לי יותר מאשר לכל הורה היה חשוב להיות עם הידע ולשאול שאלות, כי ידעתי בדיוק כמה אכזרית המחלה הזאת. ידעתי את זה, אבל זה לא משהו שאתה חושב עליו מדי יום. האחוזים זה לא משהו שמשנה. הסטטיסטיקה לא אומרת כלום ולכל ילד יש את הסיכוי לחיות", היא אומרת בביטחון.
ביום רביעי שעבר הגיע הילד הצעיר ליום הביטחון הקהילתי ב"ניידת המשאלות", בליווי שוטרים ובלבוש מלא של שוטר מהמניין. "נתנו לו להרגיש חשוב ומיוחד ואני חושבת שזאת המהות של הניידת. הוא חיכה לזה כל השבוע ולקחו אותו מהבית בשיירה של רכבי משטרה, לכל היום ועד שעות הערב. הוא הרגיש ממש על גג העולם, ראה שכולם רוצים להיות ולהצטלם איתו, והרגיש שרואים אותו ושמים אותו במרכז. שמים לב לילדים כאלה בעיקר בגלל המחלה שלהם, אבל ברביעי הוא הרגיש כמו ילד".
יובל ב"ניידת המשאלות", בעת ההתמודדות עם המחלה (צילום: "להושיט יד")
לאחר שנים של מלחמה ודאגה, רוזנצוויג רואה את יום רביעי האחרון כסגירת מעגל. "ביום הולדת שלוש, בשיא הטיפולים, עזרו לנו בארגון "להושיט יד" לארגן לו מסיבת יום הולדת. לא היו לו חברים בגיל שלו כי הוא לא הכיר ילדים. הביאו גם לשם רכב משטרה, נתנו לו לראות אזיקים וללבוש כובע, ויש לו תמונות בהן הוא קירח ונושא צלקות מהניתוח שהיה לו. לא ידענו מה יקרה ולא ידענו אם הוא יגיע לגיל שמונה. זאת מחלה מאוד קשה כי אתה לא יודע כמה יש לך איתו. היום הוא כמעט 5 שנים אחרי הטיפולים, וזאת אבן דרך משמעותית – עכשיו הוא לא קירח אלא עם שיער ארוך, והסיכוי שהסרטן יחזור נמוך יותר. זאת לגמרי סגירת מעגל".
לסיכום, רוזנצוויג מספרת על השיחה שהיתה לה עם בנה אחרי שחזרו מערב ההוקרה. "הוא אמר לי "אני לא חושב שאני רוצה להיות שוטר או במד"א כי העבודה שלהם זה להציל חיים, ואם אני לא אצליח אני ארגיש רע עם עצמי", מה שמראה שהוא הבין כמה חשובה הפעילות של מד"א ושל המשטרה וכמה היא מצילת חיים".
היום, יובל כבר בן שמונה ולומד בכיתה ב' בבית הספר "קשת" במודיעין. ילד רגיל לחלוטין, שאמנם עובר בדיקות תדירות ומעקב תמידי אך נמצא בבית ספר רגיל, הולך לחוגים, משחק בכדורגל, מתאבק בג'ודו ונהנה מהחיים.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות במודיעין?
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באייפון
תגובות