כניסת שמחת תורה, שישי, כ"א תשרי תשפ"א, 9.10.20 – 17:57
צאת שמחת תורה, שבת, כ"ב תשרי תשפ"א, 10.10.20 – 18:49
לבטוח ב"מסובב הסיבות" שיהפוך הימים הבאים לששון ושמחה | הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן
אין דין שמחת תורה שחוגגים בכל שנה לדין שמחת תורה שנחוג בשנה זו, שכן בכל שנה מכונסים אנו בבתי כנסיות גדולים ובתי מדרשות מלאות בתלמידים וחתני התורה, הם המיוחדים שבקהל. ועתה במנייני הרחוב רבו חתני התורה וחתני בראשית וחתני מעונה, וכמעט שהכל מרגישים בחושם שהם באים בברית הנישואין עם התורה, אם לא כחתנים לפחות כשושבינים.
נראה שהתורה ולימודה בימים אלה פושטת ולובשת צורה, ואם לפני ימי הקורנה היינו כולנו מכונסים הרי שעתה הפכנו יחידים מפוזרים אך יש לזכור כי לכל דבר שקורה יש מקום ותכלית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר מודיעין4"
"כל העיר מודיעין" – גם באינסטגרם
פנו למייל האדום של "כל העיר מודיעין" [email protected]
מנהג השמחה בשמחת התורה יסודה נרמז ע"פ פסוק שיר השירים פרק ג' פסוק יא'
"צְאֶ֧ינָה׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־לּ֤וֹ אִמּוֹ֙ בְּי֣וֹם חֲתֻנָּת֔וֹ וּבְי֖וֹם שִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ". והסבירו חז"ל כי יום חתונתו זהו הרי חג מתן תורה. וביום שמחת לבו הדבר רומז על שמחת תורה, כי מתן תורה היה ב-ו' סיון, שניתנה לנו התורה מן השמים וכנסת ישראל בחרה מצדה יום שאנו שלמים ושמחים עם קבלת התורה. בחג שמחת תורה שבו אנו מסיימים את התורה ומתחילים אותה מחדש מעיד על חיבור אינסופי שלנו אל התורה.
בספר "אזור אליהו" מצוין כי מנהג ביום שמחת תורה יש שנוהג לחתוך את המאכל האחרון של סעודת החג לעיגולים ולא מרסקים אותו כדי להדגיש כי ביום חג זה אין קץ וסוף לתורה.
בימים אלה בהם סובב המצב מסגר למרחב פתוח ומדאגה לשמחה, שאותן הקפות גדולות ושמחות שהפכו למצומצמות הן שיפילו את החומות והסגרים ונבטח במסובב הסיבות שיהפוך לנו את הימים הבאים עלינו לששון ולשמחה.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות במודיעין?
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באייפון
תגובות