הסיפור הקצר של ליאת בכרך | הילדה שרוצה להיות כמו כולם

ביום הולדתה ה-5 תמר כיבתה את הנרות מהעוגה המיוחדת שלה. כשהיא עצמה את עיניה הקטנות ועשתה את הפוווו, הכי חזק שיכלה, היא הביעה משאלה: "הלוואי-הלוואי שעכשיו אני אהיה בדיוק כמו כולם. הלוואי שאמא תפסיק לדאוג כל כך, ולהיות עצבנית כל הזמן".

כולם היא הילדה הכי מקובלת בגן. יש לה הכי הרבה חברים וחברות שרוצים להיות בדיוק כמוה. כל הילדים רוצים להיות כמו כולם.

להורדת האפליקציה של "כל העיר מודיעין"

כולם היא ילדה ממוצעת למדי, לא יפה במיוחד, אבל בהחלט אי אפשר לומר שהיא מכוערת. היא לא גבוהה, לא שמנה, לא טיפשה, לא עשירה. כולם היא סתם עוד ילדה, אבל תמר מסתכלת עליה בכאב ובערגה. ככל שהיא מנסה להתקרב אליה עם מחוות קטנות ומחמאות, כולם חושבת שתמר מוזרה ומתרחקת.

כל בוקר אמא של תמר אורזת לה תיק יפה וצבעוני עמוס במאכלים בריאים, חתוכים ומוגשים בדרכים יצירתיות. לצד המאכלים יש גם ממתקים צבעוניים שתמר יכולה לחלק לחברים ופירות. כל יום תמר מחזירה את התיק היפה בדיוק כפי שהוא נארז בבוקר.

"אני לא רוצה את האוכל שלך, אני רוצה לאכול כמו כולם". היא אומרת לאמא שלה, ומרסקת את ליבה לאלפי חתיכות קטנטנות. אף ממתק לא מנחם את תמר הקטנה, גם לא המתנות הקטנות שאמא שלה מחביאה לה מידי פעם בתוך התיק.

אתמול תמר זרקה את התיק לפח, כי נמאס לה להדאיג את אמא שלה. בבית היא סיפרה שאכלה את כל האוכל וחילקה לילדים. אבל אימהות לילדות קטנות יודעות הרבה דברים, וההבנה שהבת שלה נאלצת לשקר רק בשביל לא לאכזב אותה העציבה אותה אפילו עוד יותר.

כל מה שתמר רוצה זה לשבת בארוחת הצהריים ולאכול שניצל ופתיתים כמו כולם. אבל לא מאפשרים לה את זה כי היא ילדה אלרגית, ואף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. לא הגננת, לא הסייעות, לא העירייה, ולא הקייטרינג.

אימה ניסתה לעודד אותה ולהסביר לה שהיא מאוד דומה לכולם, אך משהבינה שנכשלה במשימה, החליטה לשנות את העולם עבורה. היא לקחה אותה לסדרת בדיקות ורופאים שציידו אותה במכתבים והמלצות, אבל זה לא עזר, אז הן פנו לקבל סיוע משפטי שצייד את תמר הקטנה במכתב ארוך וצדקני עם מילים ארוכות שהיא לא שמעה מעולם. אבל זה גם לא עזר, אז אמא שלה פנתה לתקשורת ופתחה עמותה ודף בפייסבוק. שיחות על גבי פגישות, תוך כדי צעקות והרבה דמעות.

אמא של תמר כל כך עסוקה בלהיות צודקת שהיא מפספסת את התמונה הגדולה. הבת שלה, שהיא רואה אותה כנפש מיוסרת וסובלת, לא צריכה מלחמות, אלא רק את האישור שלה שהיא ילדה רגילה, בדיוק כמו כולם.