בשנים האחרונות נוצרה תחושה כאילו תואר אקדמי, הוא כבר אינו דבר הכרחי כמו שהיה פעם במסלול הרגיל של ההתקדמות המקצועית. תחושה זו מבוססת על כך שמעסיקים, במיוחד בעולמות הטכנולוגיה וההייטק, מעדיפים עובדים שיש להם רקע מעשי, אפילו אם לא בילו דקה על ספסלי האקדמיה. אלא שהמציאות מלמדת שתואר אקדמי, במיוחד אם מדובר בדוקטורט, יכולים לתת מקפצה חזקה מאוד למשרה נחשקת ולשכר מכובד.
כדי להגיע לתואר השלישי (דוקטורט, PHD) הנכסף, צריך לעבור בישראל סוג של דרך חתחתים, תוך מכשולים רבים, שבהרבה מקרים דורשת משאבים של זמן וכסף, שהופכים את החלום, לכמעט בלתי אפשרי, עבור רבים. כאן נכנסים לתמונה מכונים, שתפקידם הוא לא רק לתווך בין אלה המעוניינים להגיע לדוקטורט, למוסדות בחו"ל שמעניקים את התואר, אלא גם ללוות אותם בכל התהליך – הפרוצדורלי והלימודי-מחקרי.
"תהליך קבלת הדוקטורט בישראל, הוא מאוד מורכב וארוך", מציין פרופסור עקיבא פרדקין, שב-24 השנים האחרונות, עומד בראש המכון הגדול והמגוון ביותר בישראל, PHD Institute, המלווה סטודנטים לתואר הדוקטורט. "מי שרוצה להגיע לדוקטורט דרך המוסדות הישראליים, צריך לקחת בחשבון שהתהליך יכול לארוך בין 5 ל-6 שנים בממוצע, בעוד שאם הוא יעשה זאת דרך מוסדות מוכרים בחו"ל, יידרשו לו בממוצע כשנתיים עד שלש שנים בלבד".
"תהליך קבלת הדוקטורט בישראל, הוא עדיין תהליך מאוד מורכב וארוך". פרופ' עקיבא פרדקין
הזכות להעניק תואר דוקטור בישראל שמורה כיום רק לאוניברסיטאות הציבוריות (העברית, תל אביב, באר שבע, חיפה, הטכניון, מכון וייצמן, בר אילן ואריאל) ולאוניברסיטה פרטית אחת – אוניברסיטת רייכמן. אלו מעניקות את התואר Ph.D.) Doctor of Philosophy), שמשמעותו הרשמית – "דוקטור לפילוסופיה" – בכל תחומי הלימודים, למעט משפטים, בו מעניקים תואר זהה אך בשם שונה.
אומנם רק לפני פחות מחודש התבשרנו כי המועצה להשכלה גבוהה, שוקלת בחיוב לאשר גם לאוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר שלישי (דוקטורט) בתחום החינוך וטכנולוגיות למידה. למרות זאת, עדיין מדובר במבחר אפשרויות מצומצם מאוד, עבור מי שרוצה להגיע לתואר דוקטורט בישראל ולכן רבים מהם לוטשים עיניים למוסדות אקדמיים בחו"ל ומחפשים גוף, שיעזור להם עם התהליך בארץ.
פרופ' עקיבא פרדקין הוא בין אנשי האקדמיה החלוצים, שפתחו את השערים לישראלים שביקשו לעשות דוקטורט בחו"ל. הוא נולד בשנות ה-50 בפתח תקווה, שם גם גדל והתחנך. ב-1971, לאחר שסיים לימודי עתודה במכון וייצמן, התגייס לצה"ל, שם שירת כקצין הספורט של חיל האוויר בבסיס תל נוף ובשנת 1973, היה שותף לצוות ההקמה של יחידת החילוץ 669.
בתום שירותו הצבאי, החל לימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב וסיים שם עם תואר שני בסטטיסטיקה. את לימודי הדוקטורט שלו עשה פרדקין, במסגרת מלגה שקיבל מאוניברסיטת UNE באוסטרליה. בשנת 1998 קיבל תואר פרופסור מאוניבסיטת "טורו" שבארצות הברית ומאז קיבל שלושה תארי פרופסור נוספים – כך שאפשר לומר עליו, שאין חכם בכעל ניסיון בכל הקשור לתארים אקדמיים ממוסדות חו"ל.
פרופ' עקיבא פרדקין במעמד חתימת הסכם עם האוניברסיטה האמריקאית של קפריסין
איך נולד הרעיון להקמת מכון PHD Institute?
"כיום, ובטח בעבר, קיימת בישראל בעיה של היעדר מקומות ללימודי דוקטורט באוניברסיטאות הישראליות ובנוסף יכולים ללמוד כאן לדוקטורט רק בעלי תזה בתואר השני, אך רוב התכניות הן ללא תזה", מציין פרדקין. "כמי שעשה את תאריו בחו"ל, קיבלתי פניות רבות ממתעניינים ולמעשה פתחתי להם שער לתהליך. בעקבות זאת, הקמתי את מכון PHD Institute, על מנת לתת מענה ופתרון מסודר ומקצועי לאותם סטודנטים".
מה תנאי הקבלה לתואר דוקטורט בחו"ל, המתבצע דרך המכון?
"קודם כל תואר שני במוסד מוכר. לאחר מכן, כל תלמיד חייב להכין הצעת מחקר, שהיא למעשה סוג של הצהרת כוונות למחקר. אנחנו כמובן עוזרים לו בתהליך זה, שהוא הבסיס למה שמעניין את האוניברסיטאות בחו"ל".
מה היתרון לעשות את התהליך דווקא דרך PHD Institute?
"ראשית, היתרון של PHD Instituteהוא מבחר האוניברסיטאות ברחבי העולם, איתם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. כיום, המכון משתף פעולה עם כ-30 מוסדות השכלה גבוהה, בעיקר במרכז אמריקה ואירופה בעוד שמכונים אחרים בארץ, הנותנים שירות דומה, עובדים עם מספר מוסדות מצומצם מאוד, שנמצאים בעיקר במזרח אירופה".
Notice: הפונקציה wp_get_loading_optimization_attributes נקרא בצורה לא תקינה. An image should not be lazy-loaded and marked as high priority at the same time. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 6.3.0.) in /home/kolhairmodiin/public_html/wp-includes/functions.php on line 6078
פרדקין לא רק מכיר על בוריו את עולם האקדמיה בחו"ל. לפני כ-30 שנים, היה שותף בישראל בהקמת המסלול האקדמי של המכללה למנהל (הרבה לפני המעצמה האקדמית שהיא כיום), שזכתה באותה תקופה להכרת המל"ג, נוסף הקים רשת של 12 בתי ספר תיכונים (תלם) וחנך את בית הספר האקדמי הראשון למשפטים מחוץ לאוניברסיטאות בישראל. במקביל,פרופ' פרדקין לימד קורסים בסטטיסטיקה, שיטות מחקר, מדידה והערכה בחינוך במכללה למנהל, באוניברסיטת תל אביב, בסמינר הקיבוצים ובמכון וינגייט.
"את הדרך התחלתי עוד לפני עולם הדיגיטל המתקדם של היום, העולם השתנה מהר ולמדתי להגיב לשינויים אלו בהתאם, ואני גאה על הדרך שעברתי" אומר פרופ' עקיבא פרדקין.
במהלך 23 שנותיו מאז הקמתו, עקיבא פרדקין יחד עם צוות PHD Institute, הביאו למעלה מ-1100 בוגרים לדוקטורט ורק בשנה זו לומדים מעל ל-300 דוקטורנטים ב-30 האוניברסיטאות של המכון. "אני והצוות יודעים היטב כיצד ללוות סטודנטים בכל הרמות", אומר פרדקין. "זה העניין המרכזי מבחינתנו, ללוות עד קבלת הדוקטורט – גם תלמידים שאין להם התנסות קודמת בכתיבת מחקר. מגיעים אלינו אנשים מכל הסוגים ומכל הרמות וכש-90% מהם מסיימים אצלנו את הדוקטורט – מבחינתנו זו הצלחה".
בוגרי אוניברסיטת 'אצטקה' שבמקסיקו. PHD INSTITUTE
מה הסיפוק המקצועי שאתה מקבל מניהול המכון?
"כל יום שמישהו מקבל את תעודת הדוקטורט שלו – אנחנו רואים בזאת הצלחה מלאה", גאה פרדקין. "אנחנו מבינים שלכל תלמיד זו הפעם הראשונה. למרות שחווינו את קבלת הדוקטורט של תלמידינו מעל ל-1100 פעמים, אנחנו עדין שותפים לחגיגה הפרטית של כל תלמיד ותלמיד".
מהו המסר העיקרי של המכון?
"המסר העיקרי של המכון שייסדתי הוא: "דוקטורט: זה לא בשמיים". אנחנו למעשה מלמדים איך לכתוב הצעת מחקר. בוגרים רבים שלנו משתמשים בעבודות הדוקטורט שלהם כפתיחה של קריירה חדשה או העמקה של קריירה קיימת ובכך מייצרים לעצמם מקפצה מקצועית". אומר פרופ' פרדקין ומוסיף: "את יכולת הניהול והובלת המכון שיפרתי בכל שנה, ומתוך כך, אנחנו זוכים להעמיד כיום מגוון אפשרויות לכל תלמיד בכל רמה, שמתעניין בלימודי דוקטורט". עוד מוסיף עקיבא, כי הגיעו אליו תלמידים במהלך השנים שלא היה להם מושג בסיסי מה הם מעוניינים ללמוד: "מכון PHD Institute העמיד לרשות אותם תלמידים מגוון כלים ואפשרויות שהביאו אותם לבחירה המוצלחת ביותר עבורם" סיכם פרופ' עקיבא פרדקין.
תגובות