משכירה לעצמאית במודיעין: מלכה שומרוני – מאמנת אישית לחיים

מלכה שומרוני (52), מתגוררת בשכונת קייזר במודיעין, נשואה ואמא לשניים (29, ו-22), הקימה עסק שמתבסס על ניסיון החיים העשיר שלה, שכולל מכאובים, אבדן ואתגרים בריאותיים. בעסק שלה, שקיים מזה 11 שנים, היא מאמנת אישית הוליסטית, מנחת סדנאות ומרצה. שומרוני יצאה לעצמאות בהדרגה, במשך שנים עבדה במקביל כגננת שכירה וכמאמנת עצמאית ולאחר שהשתמשה בכלים שהיא מלמדת את המאומנים שלה, התגברה על הפחד, עזבה את הגן, ויצאה לדרך חדשה כעצמאית במשרה מלאה. כיום היא מנהלת קליניקה לאימון אישי מביתה.

בשיחה עם "כל העיר – מודיעין", שומרוני משתפת על רזי העסק שהקימה: "אני מאמנת אישית לחיים. אני מלווה אנשים שמבקשים להגשים את הפוטנציאל שטמון בהם וקשה להם להגשים. האימון מתאים למי שחווה קושי וכאב ומתקשה להיפרד ממנו. אנשים שנמצאים באיזו תקיעות, בצומת".

מהו קהל היעד של הלקוחות שלך?

"בני נוער, נשים, גברים ואנשים רוצים לשפר את הזוגיות שלהם, אבל קודם כל האימון מתחיל בהם כי אני לא מטפלת זוגית, ולא יועצת זוגית, אלא מאמנת לזוגיות הרמונית. הם מגיעים אלי כזוג ואז אני מפרידה ביניהם, וכל אחד צריך להעצים קודם כל את הזוגיות שלו עם עצמו ולחבר אותו לשלם שהוא, ואז אני שוב מחברת ושוב מפרידה. זה תהליך שבו הם לא מטפלים רק בזוגיות. אני מאמנת הוליסטית. זה אומר שיש משהו מעבר. הוליסטי זה שלם, זה לא מטפל רק בעניין של הזוגיות. לדוגמא, אם יש מטופלת שהרגישה לבד מהילדות, וגם היום היא מרגישה לבד. השיטה שבה אני עובדת היא זיהוי, ניקוי ואז ריפוי".

איך הגעת לתחום האימון האישי?

"התחלתי את דרכי המקצועי כמורה לכיתות א'-ד'. השנים הפגישו אותי עם כל מיני מצבים מטלטלים, בגיל 9 חליתי בסוכרת נעורים שהובילה לכל מיני מורכבויות. איבדתי את הראייה בעין שמאל אחרי הלידה של בתי הבכורה. הדבר יצר קושי בבדיקת מבחנים ומחברות, אז עברתי להיות גננת. בגיל 33, הכליות שלי הפסיקו לתפקד, ואמא שלי תרמה לי כליה. כשהתעוררתי מההשתלה והבנתי שאני חיה, החלטתי שאני לא רוצה את בעלי יותר, והתגרשנו. שלוש שנים לאחר מכן, חזרנו ואז החלטתי לעצור ולשאול את עצמי, רגע מה קרה פה. הבנתי שלא חייתי את החיים, אלא לידם. הבנתי שמשהו לא תקין. במשך 40 שנה חייתי כמו מישהו שעלה על רכבת הרים ולא הצליח לרדת ממנה. החלטתי לעשות תהליך עבור עצמי, והתחלתי אימון בקבוצה שארך שנתיים, שבמהלכם עבדתי כגננת. התהליך היה כואב והציף הרבה דברים, אבל בסופו של דבר קיבלתי מתנה ענקית. אחר כך למדתי אימון למשך שנתיים. לפני האימון הייתי בעמדת קורבנות, הייתי בטוחה שרק אני סובלת בעולם הזה".

איך השגת את הלקוח הראשון?

"זה לא היה פשוט. במהלך הלימודים הייתי צריכה לאמן בשביל הסטג' שלי 10 אנשים, ללא עלות. זה היה חלק מהתהליך. בית הספר שבו למדתי ('משכן בשביל הנשמה') דאג לשדך לנו את האנשים האלה. אחר כך, במודיעין הצעתי את עצמי לחברות ולאימהות בגנים. מן הסתן לכולנו יש עניינים לפתור, אז הלקוחה הראשונה שלי הייתה בעלות מאוד סמלית, וזה עבר מהפה לאוזן. אני התחברתי לפייסבוק רק בארבע שנים האחרונות, לפני זה לא היה לי שמץ של עניין ודבר בתחום. היום אני גם ברשתות החברתיות. מספיק שמבקשים המלצה, אז השם שלי מופיע".

כמה זמן ארכה התקופה הקשה של פתיחת העסק?

"בשש השנים הראשונות הייתי גם גננת וגם מאמנת כי לא סמכתי על עצמי עדיין, שאני אוכל להכניס פרנסה הביתה רק מאימון. אפילו בדמיוני חשבתי שזה מאוד קשה. הייתי צריכה לפתור את זה עם עצמי, א החוסר אמון בעצמי. לפני 5 שנים עצרתי להתבוננות ואמרתי לעצמי, זה מקסים שאת מלמדת את המתאמנים שלך שצריך לפנות דברים מהחיים שלא משרתים אותם, ואת נשארת במקום שכבר הפסיק לשרת אותך. לא היה לי לאן להתקדם כגננת, ולא פיניתי את זה מהחיים שלי כי פחדתי. אלו כלים אני מלמדת. נאה דורש נאה מקיים. מאז שעזבתי הדלת נפתחה בדיוק כמו שאומרים: לפנות ולהכניס".

התחרות מאוד עצומה בשוק האימון. איך את מבדלת את עצמך?

"אני מביאה את ניסיוני. חוויתי על בשרי. אני לא מדברת בסיסמאות וקלישאות. כל מה שאני משקפת למתאמנים שלי, וכל החיבורים שאני עושה להם, כי אני חוויתי על בשרי גירושים, חזרה, מחלות, אובדן, הבן השני שלי הוא תהליך פונדקאות שנולדו ממנו תאומים וניתקתי תאום אחד מהמכשירים כי הוא נולד עם מום. חוויתי סבל, ומכאובים. כשמגיע אלי מתאמן או מתאמנת, אני מרגישה אותו עוד לפני שהוא התחיל לספר לי את הסיפור שלו. אני משתפת את המתאמנים שלי בסיפור האישי שלי".

איך זה לנהל בית וקליניקה מאותו מהמקום?

"היתרון הגדול ביותר הוא שאני אדון לעצמי. לקח לי שנים להבין את זה. הבית לרשותי כי הילדים שלי כבר גדולים ובעלי מאוד מפרגן. אני עושה את ההפסקות שלי, מחליטה מתי אני מקפלת כביסה ומתי אני מבשלת, ומתי אני יושבת רגע לקפה. החיסרון שבזה זה שהעבודה היא בבית כי אני אוהבת אנשים, לראות את השמש והטבע. הרבה פעמים אני עושה לעצמי חצאי יום חופש, או שעתיים חופש, כדי לצאת מהקליניקה".

מה את עושה שכאת קמה בבוקר לעוד יום עבודה מהבית?

"כמעט ואין לי בקרים פנויים. אם יש לי כזה יום, אני מאפשרת לעצמי להיות עוד חצי שעה עם פיג'מה. אבל אני כן מתלבשת ומתארגנת. גם אם אני עובדת מול המחשב, אני עובדת כאילו יצאתי ליום עבודה. אני מאמינה שהחיצוני והפנימי נמצאים בהלימה. אם אני מסמורטטת, ככה העבודה שלי נראית, ואם אני לבושה, אני אסופה וממוקדת ומפוקסת בפנים שלי".

איך זה לנהל עסק במודיעין?

"הרבה אנשים מכירים אותי מאז שהייתי גננת. הרבה פעמים אני הולכת בקניון, ואנשים ניגשים אלי ואומרים, 'את מלכה שומרוני, שמענו עליך', או 'ראינו אותך בפייסבוק'. זאת עיר קטנה ומקום קטן, יותר מכירים ושומעים ומדברים על. אני אוהבת את זה. זה משהו חמים ונעים".

איך צברת ידע על ניהול עסק?

"דרך קורסים, כנסים של אנשים עצמאיים מומלצים. יש לי מלווה עסקית, וגם לבד. למידה עצמאית סקרנות, ערנות, רצון לעוף על עצמי, להתפתח ולהתקדם. כל מה שחשבתי שיכול ללמד אותי, ניסיתי והתנסיתי. יש דברים שעבדו יותר ופחות".

Notice: הפונקציה wp_get_loading_optimization_attributes נקרא בצורה לא תקינה. An image should not be lazy-loaded and marked as high priority at the same time. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 6.3.0.) in /home/kolhairmodiin/public_html/wp-includes/functions.php on line 6078

 

איך המהלך השפיע על ההכנסה שלך?

"השכר שלי כגננת היה מאוד נמוך, זה לא מספק. כעצמאית המשכורת שלי מאוד יפה ומכובדת. זה שונה מקודם, על אף ההוצאות, כי יש הוצאות של למידה ופרסום. התקדמות דורשת הוצאות. צריך להוציא כסף כדי להכניס כסף".

מי עוזר לך שיש לך שאלה בפן המקצועי?

"מאמן טוב חייב להיות מטופל. הוא לא יכול לבד, כי אז הוא חוטא למקצוע ולשליחות. בדילמות מקצועיות אני מתייעצת, וחוץ מזה אני קשורה לקבוצת מאמנים שאיתה עשיתי את כל התהליך, ונשארנו קבוצה כבר עשור. אנחנו מתייעצים ונפגשים פעם ברבעון בערך. אי אפשר להישאר בזה בודד".

מהן השאיפות מקצועיות שלך?

"במסגרת האימון לפגוש כמה שיותר אנשים ולהצליח לגעת בהם ולעזור להם להתחבר לשלם, לקבל ולאהוב את עצמם, להעצים את הביטחון העצמי, והדימוי שלהם ולפגוש עוד אנשים שרוצים להגשים את הפוטנציאל שלהם. בימים אלה הוצאתי הרצאה חדשה, 'הסרט התורכי שלי', שהיא הסיפור חיים שלי. להצליח להביא אותה לכמה שיותר אוכלוסיות. אני מנחה סדנאות העצמה והייתי רוצה גם איתם להתפתח ולהצליח להביא אותם לעוד מקומות בארץ שעוד אנשים ייחשפו להם. אני לא מונעת ממקום שבא לי להופיע, אלא אני מעוניינת להפיץ את המסר שאפשר לחיות ממקום טוב, ולא לוותר על החיים, כי הרבה מאתנו חיים ליד, רק כי צריך לחיות. הרעיון הוא לבחור בחיים שמציעים לנו דברים מקסימים".

איזה טיפים יש לך לנשים שרוצות לצאת לעצמאות?

"הרבה סבלנות, לא לוותר כי יש הרבה מאוד ירידות בדרך, לסמוך, להאמין, לבדוק את השטח, לעשות שיעורי בית, להתייעץ ולהתחבר לאנשים שמחזקים ולא מחלישים. לא לפחד לצאת מאזור הנוחות. אני עשיתי את זה והיה לי מאוד נוח. להיות עצמאית זה להיות מלכה – את מובילה".