"רק בשבוע שעבר ישבתי איתו, הכול נראה אצלו דבש. שלוש חנויות, אמר לי שהוא חושב על חו"ל… והנה, היום מספרים לי שסגר הכול והבנקים סגרו לו את הברז. ככה, מהיום למחר. תראה מה זה, איזה עולם…"
שיחה בדיונית? אולי, אבל כדוגמתה יש המון.
להורדת האפליקציה של "כל העיר מודיעין"
עצמאים ותיקים לומדים להתנהג באופן מסוים, לשדר עסקים כרגיל, הכל טוב. אין להם תמיד את המותרות של להתבכיין, להתלונן, לפתוח את הלב ולספר על הקושי.
שני שכירים יכולים להיפגש ולהתלונן על הבוס, על המשכורת, על הג'וב. עצמאים חייבים לשדר "עסקים כרגיל, הכל סוכר".
שיווק ותדמית הם חלק מהעניין.
עצמאית לא ממש מסיימת יום עבודה ב-16:00; גם בגלל שהעסק לא יוצא מהראש, יש רעיונות, היצירתיות מזמזמת, אבל גם בגלל שהיא חייבת לשדר תדמית מסוימת גם אחרי "שעות העבודה" כי שיווק טוב הוא תדמית, ניראות 24/7.
נראה אתכם מחליטים לשכור את השירותים של שיפוצניק, עורכת דין, מפעיל יום הולדת או מעסה שמתלוננים באוזניכם על הקשיים, שמספרים שאין לקוחות, או שיש לקוחות רעים, או שהמסים שוחטים אותם.
זה לא בדיוק עושה לנו חשק לסגור איתו הפעלת יום הולדת לילדה.
אני לא מופתעת כשמספרים לי שזו פתאום סגרה את העסק, או שזה שקוע בחובות. זה לא קורה "פתאום", זה תהליך. תהליך שלא משתפים אותנו, שנשאר בחדרי חדרים.
ריקי אחדות,
כתיבה שיווקית וניראות דיגיטלית.
תגובות