התנדבות במודיעין: ערב הוקרה מרגש לבני נוער

בתחילת השבוע התקיים ערב הוקרה על ההצטיינות בהתנדבות במודיעין ל- 12 בני נוער מצטיינים, באולם עינן  בנוכחות ראש העיר. המצטיינים המתנדבים ביותר מארגון אחד ולמעלה משנתיים נבחרו על ידי ועדה עירונית מקצועית, ראש האגף לשירותים חברתיים, מינהל החינוך, מינהל חברה ונוער, מחלקת הנוער והצעירים, ויו"ר ארגוני המתנדבים – מתוך עשרות מועמדים שמוגשים על ידי כלל הקהילה.

55 ארגוני התנדבות ותנועות נוער ישנם במודיעין, הערוכים לקלוט נוער להתנדבות. כ- 2000 תלמידים מכיתות י' ועד יב' מצטרפים למעגלי ההתנדבות ולתוכנית המעורבות החברתית של משרד החינוך מדי שנה ובמקביל גם תלמידים מכיתות נמוכות יותר, כמו בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" שקולטים תלמידים כבר מכיתה ו'. מדי קיץ מוציאה מחלקת הנוער והצעירים את "סיירת ההתנדבות" המיועדת לבני נוער עולים ל-ז' ועד עולים ל-ט' ליום התנדבות אחד בשבוע במקומות שונים, כדי לאפשר עבורם טעימה חיובית מההתנדבות ומהפוטנציאל ליצירת תוכניות למעורבות חברתית. ההתנדבות נערכת בעיר ומחוצה לה – סיוע במקלט הקופים, אריזת סלי מזון בפיתחון לב, לקט ישראל, יצירה בגני חינוך מיוחד ועוד. בנוסף, הקיץ נצא לניקוי וצביעה מחודשת של המנהרה ברח' עמק איילון. יש לציין, כי תלמידי שכבת י' יכולים להתעדכן באמצעות חוברת שכוללת את כל מקומות ההתנדבות לנוער מתעדכנת בתחילת כל שנה, המחולקת ביריד ההתנדבות שנערך מיד אחרי החגים ברחבת היכל התרבות ומופיעה גם באתר של עמותת סחלבים. ויש סיבה לגאווה, אחוז המסיימים את תוכנית ההתנדבות במודיעין-מכבים-רעות עומד על למעלה מ- 90%.

מתוך סיירת ההתנדבות של בני הנוער (צילום: דוברות עיריית מודיעין מכבים רעות)

המתנדבים מספרים על אירועים מיוחדים, כיצד ההורים מקבלים, האם משפיע על הלימודים ועוד.

ענבר צדוק , תלמידת כיתה יב' בבית הספר מור ומצטיינת מחוזית מספרת על אירוע מיוחד במהלך ההתנדבות: "כשהדרכתי בקורס מש"צים לקחתי את החניכים לאיזו פינה במחנה כדי לסכם את היום. בסוף סיכום היום (שהיה נהדר!!!), אחת החניכות איבדה את העגיל שלה, עגיל שסבתא שלה הביאה לה לבת המצווה. מיותר לציין שהמקום שישבנו בו היה מלא בחול, עשב ובוץ והסיכוי למצוא את העגיל היה ממש נמוך. הקבוצה לא ויתרה! כולם התנדבו לחפש את העגיל על הזמן החופשי שלהם לפני כיבוי אורות. זה ממש היה למצוא "מחט בערימה של שחת". אחרי זמן מה הם מצאו את העגיל!! החניכה שלי כל כך שמחה והם כולם התחילו לשיר שירים ולרקוד יחד. הייתי כל כך גאה בקבוצה שלפני שבועיים לא הכירה אחד את השני ועכשיו הגיעה למצב כזה". ענבר מוסיפה, "אני חושבת שמודיעין יוצאת דופן בהתנדבות שלה כי רוב בני הנוער במודיעין נמצאים בתנועות נוער וארגוני התנדבות ועושים זאת באהבה רבה. ההורים מאוד גאים בי על מה שאני עושה במסגרות השונות ומעודדים אותי להמשיך. ההתנדבות לפעמים באה על חשבון הלימודים. קורה שאני לא מספיקה ללמוד למבחנים ומפספסת שיעורים בבית ספר. אני מרגישה שאני לומדת דברים הרבה יותר פרקטיים שאני אשתמש בהם בחיים בהתנדבות שלי מאשר בבית הספר ולכן אני מרשה לעצמי לפספס לימודים לפעמים ולהשקיע במועצה, בהדרכה ועוד".

אוריה רפפורט, אף היא מבין המצטיינים מספרת: "בעיני, תחום ההתנדבות הוא אחד הדברים המדהימים ביותר שיש בעיר. אפשר לראות שיש פרויקטים שעוסקים כמעט בכל תחום אפשרי. ברוך ה' זכיתי במשפחה מדהימה שתמיד תומכת בי בכל דבר שאני עושה ועם כל החלטה שאני מקבלת. ביממה יש 24 שעות מתוכן, בממוצע, ישנים שבע שעות ולומדים שמונה. ככה שנשארות לנו 9 שעות לכל דבר שאנחנו רוצים. גם אם נקדיש שלוש שעות ללמידה למבחן או לשיעורי בית עדיין יש שש שעות לעשות כל דבר אחר. כך שבהחלט נשאר מספיק זמן לדברים שאנו אוהבים לעשות, ולהיות פעילים בתחומים שונים".

עידו פלומבו: "במועצת התלמידים והנוער העירונית אנחנו בדרך חלק מנסים ליזום פעילויות לכלל בני הנוער בעיר כך שפוגשים לא פעם את החברים שלנו מבית הספר באירועים השונים. דרך המועצה הכרתי לא מעט חברים שימשיכו איתי גם אחרי סיום הלימודים. במודיעין זה משהו מיוחד. שומעים הרבה פעמים על העשייה של לא מעט בני נוער פה וזה נחמד שיש עוד אנשים שעושים ונותנים לאחרים פה בעיר. בבית מאוד מעודדים את ההתנדבות שלי ובו בזמן דואגים שאני אצליח בלימודים. זה מצחיק לשמוע מההורים שאנשים מזהים אותם כהורים של עידו וזה תמיד כיף שיש לי אפשרות להביא להם גאווה. אני מאמין שככל שמה שאתה עושה חשוב לך ככה כל מה שמסביב נשאר מסביב. אני מאמין שיש לכל אחד מאיתנו את האפשרות לשלב בין לבין כך שגם נוכל להתנדב וגם להוציא ציונים טובים בתעודת הבגרות".

טקס הוקרה לשמינסטים מצטיינים בהתנדבות (צילום: דורון מסרנו)

נוי יוגב, מספרת על חשיבות ההתנדבות "אחת החוויות הכי טובות שלי מפרוייקט הליצנות היה כשרק התחיל הפרוייקט של "זריקת עידוד" פרוייקט שבו הליצנים מגיעים לחיסונים של כיתות א'-ב' וחששתי שהילדים יהיו לחוצים מהחיסון ולא תהיה להם סבלנות אלינו. והופתעתי לגלות עד כמה שהילדים נהנו מהנוכחות שלנו ובכלל לא חשבו על החיסון. גם הילדים שהיו לחוצים הצלחנו מהר להסיח את דעתם. מודיעין חד משמעית יוצאת דופן מבחינת ההתנדבות נוער שלה. יש המון אופציות להתנדב ובכל מקום שצריך יש המון מתנדבים. כל פעם שצריך אנשים לפרויקט חד פעמי מהר אנשים מתנדבים. לדוגמא בפורים היה פרויקט של אריזת משלוחי מנות לתרומה והגיעו כלכך הרבה מתנדבים שבאיזשהו שלב היה צריך לבקש להפסיק להגיע מרוב שהיה צפוף. אני מאמינה שברגע שמנהלים את הזמן נכון אין שום סיבה שההתנדבות תפגע בלימודים. להיפך, ברגע שיש לוז עמוס וצפוף ויש לך זמן מוגבל ללמוד לומדים הרבה יותר יעיל. אולי לפעמים זה יבוא על חשבון שעות שינה".

שי ילמה: "במהלך השנה היה רגע שבו הבנתי כמה חזק הקשר שלי עם חמדה (אישה שאיתה אני נפגשת דרך עמותת לחיים), שהיא סבתא וחברה בגוף אחד. מאז התחלתי לקרוא לה "הסבתא המאומצת שלי". כשאני פוגשת נוער מערים אחרות בארץ, אני רואה את ההבדל – ההתגייסות של הילדים במודיעין מדהימה. התנדבות נוער היא דבר שכיח כאן, וזה ממש לא מובן מאליו. בבית מעודדים אותי להתנדב ולפעול למען דברים שחשובים לי, אבל גם מזכירים לי לא להגזים. הלו"ז שלי תמיד עמוס ולפעמים יותר מדי. בשנה שעברה זה הגיע למצב שבו ההורים שלי המליצו לי לוותר על מקום התנדבות אחד כי לפעמים זה בא על חשבון הלימודים. אני בדרך כלל מוצאת איזושהי פשרה ומצליחה לנהל את הזמן, אבל כבר קרה שהגעתי לא מוכנה למבחן בגלל השבוע העמוס שלי".

מור יפרח: "יש סיפור שלדעתי היה יוצא דופן במהלך ההתנדבות. הייתה לי חניכה שבהתחלה היה לי טיפה קשה איתה, היה לנו קשה להיפתח אחת לשנייה, אך בסופו של דבר הרגשנו חופשי לספר אחת לשנייה הכל. בסוף השנה הבנתי כמה היא מעריכה אותי. היא העניקה לי מתנה וכתבה לי מכתב תודה על כמה שהיא מעריכה אותי ושהיא מודה לי על השנה שעברנו, זה היה יוצא דופן מבחינתי מפני שלא ציפיתי להכרת תודה מילדה כל כך קטנה שהייתה אז בכיתה א. לדעתי מודיעין בהחלט יוצאת דופן בעניין ההתנדבות מהרבה ערים אחרות, יש כאן רצון כל כך גדול להתנדב. פעמים רבות ההתנדבות באה לי על חשבון הלימודים אך עם הזמן למדתי לשלב נכון לימודים עם ההתנדבות, לסדר נכון את היום שלי, הבנתי שיהיה לי עומס רב גם בלימודים וגם בהתנדבות ושאני אהיה חייבת לעשות שילוב נכון בין השניים".

אריאל אפרתי: "הדברים הכי טובים בהתנדבות הם הדברים הקטנים, ההנאות של לעשות טוב. מקרה כזה היה בסוף שנת ההדרכה השניה שלי, הגעתי באמצע שנה להדריך קבוצה ומהר מאוד התחברתי אל החניכות והן התחברו אלי, בסוף השנה הייתי צריך לעזוב את הקבוצה (כי נגמרה השנה) ונדבר הכי קשה הייתה הפרידה, החניכות ממש בכו לעזוב אותי והכינו לי סרטון ממש מרגש. ברגע הזה הבנתי שהייתי דמות משמעותית, שנכנסתי לחיים של ילד ושיניתי אותם לטובה, שהוא יוצא בהרגשה שיש לו עוד "אח גדול". בבית מאוד גאים בי על זה שאני מתנדב, עושה טוב לאחרים וגם נהנה מזה. כל הקושי זה לנסות לשלב הכל ביחד ולעשות את הויתורים לרוב זה הולך ומספיקים גם ללמוד וגם להתנדב".

כתבה שיווקית