הטור של מיכל: ארוחות ילדים, לא מה שחשבתם

למידת בישול למבוגר ממוצע מתחלקת לשלבים.

השלב הראשון והמוכר מכל בית, הוא האוכל של אמא. אוכלים ארוחות מסודרות ומאוזנות שאמא מקפידה להניח לנו באופן יומיומי טרי וחם על השולחן.

אחר כך מגיע שלב הרווקות, בו אנחנו הופכים לעצמאים ומנסים להכין לעצמנו חביתה מבלי לשרוף אותה. כשזה לא עובד, אנו מאתרים מסעדות זולות עם משלוחים מהירים, ומגוון רחב ביותר של מזון.

ואז מגיעה זוגיות, ומביאה איתה צורך לפנק, להרשים ובעיקר לנסות ולשמור על צבעו השמח של הסיר המהמם שקניתם כדי לשחק אותה מאסטר שף מול החצי החדש. בשלב הזה מתנסים בכל מיני אתגרים מעבר לכריך פסטרמה עם עלה חסה ועגבניה, או פסטה לבנה עם המבורגר מעובד לצידה. מנקים עופות, חותכים בשר והמשקיענים ינסו אפילו דגים. זה ללא ספק שלב הכרחי וחיוני בדרך להורות. שהרי כשיוולד לנו ילד נרצה להכין עבורו את הטוב ביותר, המזין ביותר, והמגוון ביותר.

אז נרצה – כי ארוחות ילדים ממש לא נראות כך.

לצערינו הילדים מגיעים עם רצון משלהם, ותוכנית קולינרית מובנית הרחוקה שנות אור מרצוננו לגדל דור בריא ומוזן בבריאות.

על פניו ארוחות ילדים נשמע כדבר פשוט. את חושבת לעצמך, אחתוך ירקות במבחר צבעים, בחותכנים המיוחדים שהזמנתי ברשת כדי ליצור לילד מראה מסקרן של סילסולים וצורות, ליד זה אוסיף לו אורז מובחר, ואז אכין לו נגיסי עוף טריים מעוף ותבלינים שאטחן בעצמי, ואעצב אותם בדיוק לכף ידו הקטנה שיוכל גם להתנסות במרקמים לצד הטעמים, וחווית האוכל תהיה מושלמת – אכין לקטן שלי ארוחות ילדים מושלמות.

אז את חושבת.

בסוף הם אוכלים את זה – קורנפלקס עם חלב

בסוף, בסוף את מוצאת את עצמך עומדת שעות, טוחנת, קולפת, חותכת, מטבלנת, מאדה, מבשלת בישול ארוך ואיטי לספיגת טעמים מקסימלית והענקת הטעם המושלם של בית, מתזמנת את זמן הארוחה עם סוף הבישול כדי שהאוכל יוגש טרי וחם הישר לצלחתו של יורש העצר. מושיבה לשולחן, מצלחתת לו עיצובים לצלחת כאילו את בגמר לקבלת כוכב מישלן, מתרגשת מההשקעה ומגישה את הצלחת, את ממש גאה בעצמך על ההפקה, והנסיך… הוא מושך בכתפיו ושואל: "אמא, אפשר קורנפלקס עם חלב?".

וכך חולפת לה תהילת עולם. את תיזכי במנת שף עם עוף בצורות של חיות, והוא יתענג על קורנפלקס וחלב. תתעודדי, יש לך עוד כמה שנים להתאמן על הקולינריה. זה אמור להתאזן בגיל ההתבגרות.

בתאבון.