בחודש מאי, נערך ברחבי הארץ חודש הוקרה למערך חיילי מילואים, שבמסגרתו צה"ל שם את המילואימניקים בפרונט עם שלל פינוקים ואירועים. כל זאת במטרה לומר תודה. סגן ענבל אלבז, בת 21, תושבת מודיעין, משמשת כקצינת קישור במרכז הובלה של גדוד נהגים במילואים מספרת: "הצבא הבין שמערך המילואים הוא כל כך חשוב ומהווה את עיקר הכוח של צה"ל וצריך להוקיר, ולהעצים אותו ולומר תודה. במסגרת חודש הוקרה למילואים נעשים אירועים מיוחדים, בנוסף למה שנעשה כל השנה, כדוגמת ימי גיבוש, מועדון בהצעדה ומתנות. הכל מתנקז לחודש אחד, שבו אנחנו קצינות הקישור מרותקות אליו ולאירועים".
אלבז, קצינה עם הרבה מוטיבציה ואהבה לצבא מספרת על הסיבה שבגינה החליטה לצאת לקצונה: "אבא שלי, אליעזר אלבז, היה קצין בשריון. הוא היה לוחם ומפקד מחלקת טנקים. הוא נפטר לפני שנה בדיוק, ואחת הסיבות שיצאתי לקצונה ורציתי לתת מעצמי יותר ולדחוף את עצמי, ולהשפיע זה בגללו. גדלתי בבית שחינך לתת את כל כולי ויותר, בכל מסגרת שאני נמצאת בה, ומבחינתי הצבא זה ערך עליון, וגם מבחינתו. הוא מהווה לי דוגמא".
יש הרבה בדבריה של סגן אלבז, כיוון שביום העצמאות האחרון היא קיבלה אות הצטיינות מטעם ראש אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה): "בחצי שנה האחרונה תפקדתי תחת שני כובעים: כממלאת מקום של קצינת קישור וכמפקדת מחלקת השלישות, ותפקדתי בצורה מציינת וידעתי לאזן בין שני התפקידים. נתתי את המענה הכי טוב שאני יכולה לחיילים ולמפקדות שלי. אני עושה כאן ימים כלילות. במהלך השנה התמודדתי עם אירועים לא קלים שהשפיעו עלי אבל ידעתי לעלות למעלה ולא לתת לזה להוריד אותי".
מה את בדיור עושה במסגרת התפקיד בצבא?
"אני אחראית על גדוד של נהגים במילואים, בגילאי 49-21. חיילי הגדוד מגיעים אלינו ל-16 ימי מילואים בשנה ועוד ימי אימונים. הנהגים שלנו מסייעים לסגל הסדיר במשימות כמו הסעת מזון, ציוד ועוד".
איך זה לעבוד עם אנשי מילואים?
"בעבודה שלי, אני פוגשת אנשים מכל חתך החיים. זה האתגר. אני בחורה בת 21, קצינה צעירה שצריכה להתמודד, ולתת פתרונות לאנשים שיכולים להיות גם אבא שלי. שבאים לעשות מילואים 16 ימים בשנה. אנשים לא מבינים את המורכבות של, כמה זה קשה לעצור הכל באמצע החיים ולעשות מילואים ל-16 יום. ולהתחיל לנסוע בכל רחבי הארץ עם המשאית".
איזה תלונות את שומעת?
"שזה יוצר להם המון עומס בעבודה. אני נתקלת בהמון עצמאיים שבעצם לא יכולים לעזוב את העסק שלהם לכמות גדולה של ימים. המפקדים משתדלים להתחשב, אם אפשר שבמהלך התעסוקה הם יהיו קרובים לבית או לקצר להם את הצו. אם הם יהיו קרובים לבית הם יעשו איתנו משימות, ובערב יוכלו לעבוד בעסק שלהם. יש שלל פתרונות וזה משתנה מתעסוקה לתעסוקה כי בסופו של דבר אנחנו נדרשים להעמיד סגל מסוים ולהוציא מספר משימות מסוים. בנוסף, יש סטודנטים שזה לא פשוט להחסיר לימודים, ואנשים עם 6, ו-7 ילידם שלא יכולים לעזוב את האישה לבד. אלה בעיקר הבעיות, שאנחנו נדרשים לתת להם פתרונות".
תמיד מנסים ללכת לקראת החייל?
"תמיד מנסים למצוא פתרונות. לא נגיע למצב שבו אני אומרת לחייל אין לי איך לעזור לך. בסופו של דבר אנחנו מבינים שאלו אנשים עם חיים אזרחיים שלמים, שצריכים לעצור הכל בשביל לבוא לצבא. זה לא דבר קל. בנוסף, כיף להרגיש עוזרת, משפיעה ומסייעת ואנשים כן רוצים לבוא למילואים. ברגע שהם שומעים על מילואים וכוננות הם דרוכים. כיף לראות את זה".
נחנכה כיכר האור החדשה בכניסה למודיעין
השכונה החדשה מורשה – נקבעו שמות הרחובות
מהן השאיפות שלך?
"להיות בתפקיד שבו אני אוכל לבטא את עצמי ואת היכולות שלי. לא שוללת להישאר בצבא, אבל אם לא, אני אעשה מילואים. בכל מקרה, עוד ישמעו עלי בעוד כמה שנים. זאת הבטחה".
אין עליה
אלופהההה