עבור רובינו מדובר בתהליך די ברור ואפילו טבעי: צו ראשון, מבחנים וגיבושים שונים למי שמעוניין בכך, שיבוץ סופי, תאריך גיוס – והופ, לצה"ל. אבל לא כולם עוברים את אותו מסלול. ישנם בני נוער שמסיבות שונות לא מגויסים לצבא לרוב בשל בעיות בריאותיות. בשלב הזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות: לא להתגייס, או להתנדב. טוראי הדס אייזנברג וטוראי עדי הירש, שמתגוררות במודיעין, בחרו באפשרות השנייה בלב שלם.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות במודיעין?
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באייפון
"באתי ממשפחה שמאמינה שחשוב להתגייס, כדי לשמור על המדינה", מספרת טוראי אייזנברג, בת 19 ממודיעין, שהתחילה את שירותה כמש"קית הו"ד (הוראה והדרכה) לפני כשלושה שבועות. "זה כבר חלק מהחברה שלנו היום. לא משנה מי אתה ומה אתה – אחת השאלות הראשונות שתישָאל היא 'איפה היית בצבא?' לא רציתי שיסתכלו עליי אחרת במצבים כאלה".
מבחינת אייזנברג, מושתלת שתל שבלול (שתל קוכליארי) בשל חירשות מלאה, הבחירה באפשרות להתנדב היתה ברורה לחלוטין: "אני יודעת שאני יכולה להתגייס, אין אפשרות אחרת. לא אִפשרו לי להתגייס רק בגלל השתל, אבל אמרתי לעצמי: 'אם יש לי אפשרות להתגייס, ואין לי שום בעיה אחרת שמונעת את זה ממני, למה שלא אתגייס?'".
אייזנברג תשמש מדריכה ללימודי עברית לעולים חדשים ולחיילים שלא סיימו 12 שנות לימוד – וכך גם חברתה ממודיעין. "ללבוש את מדי צה"ל זו גאווה גדולה מאוד, מאוד", אומרת הירש בת ה-18 וחצי, שתשמש, כאמור, גם כן כמדריכת הו"ד. "זה להיות חלק ממערך גדול שמגן על המדינה, זה לתרום מעצמי למדינה שנותנת לי כל כך הרבה".
טוראי הירש, הסובלת מעיוורון לילה, לא רק בחרה להתנדב – אלא גם התעקשה לשרת בבסיס סגור ולא לצאת הביתה בכל יום. כבר כעת, שבועות ספורים לאחר שהחלה לשרת בצה"ל, יש לה מסר חשוב לכולנו: "יש לי היכולת לעשות שירות צבאי כמו כל אחד, ואני לא רוצה הנחות. אני רוצה לעשות את זה, ולתרום הכי הרבה שאני יכולה. החיילים כל הזמן מגינים עליי, ועכשיו תורי לעשות את זה, זה הזמן שלי.
אני חושבת שכל אחד צריך לתת מעצמו למדינה כמה שהוא יכול. אנחנו צריכים להגן על עצמנו – כי אם לא נגן על עצמנו, אף אחד לא יגן עלינו. חוץ מזה, לשרת בצה"ל זו גאווה גדולה, חיכיתי מאוד לרגע הזה".
גם אייזנברג וגם הירש מעידות כי תהליך קליטתן בצה"ל היה מהיר יחסית וקל למדי, וכי הצבא היה קשוב לצורכיהן לאורך כל הדרך. כעת נותר רק לאחל להן הצלחה רבה במסלול החדש, והגשמה של כל החלומות במדי החאקי.
תגובות